אתר זה מוקדש להנצחת זכרם של מורי דרך בישראל שהלכו לעולמם רבים מהם עמדו על ערש הולדתה של המדינה, עמלו בבניינה וראו במקצועם שליחות לאומית הם הצליחו לטעת בלבם של מיליוני מטיילים ואורחים רגשי אהבה והבנה לעם ולמדינה

"יזרח אורם באור החיים"

יום שלישי, 19 באפריל 2016

Givati Moshe גבעתי משה




Givati Moshe  גבעתי משה

1923-1997


קורות חיים

גבעתי משה

ז"ל

משה גבעתי ראה בהדרכה ייעוד ומאין חובה אישית להעביר לתיירים הבאים לכאן את אהבת הארץ, שהייתה טבועה בו כל כך. עם כל קבוצה חדשה, הייתה זו כאילו הפעם הראשונה שבה דיבר על תולדותיו של כל מקום ומקום. ההדרכה זרמה בדמו והוא המשיך לעסוק בה ללא לאות. אולם עקב מחלה קשה שבה לקה לפני מס שנים, הוא נאלץ למרבה הצער, לפרוש מתחום התיירות. אני סבורה שעבודתם של מורי הדרך היא בעלת חשיבות רבה, מאחר שהם מהווים שגרירים של רצון טוב המייצגים, בדרכם הייחודית את ישראל. לפיכך, הם ראויים להכרת תודה ולהנצחת זכרם של אלו מביניהם שהלכו לעולמם
משה נולד בארץ, חלק מילדותו בילה בביירות שבלבנון. בארץ סיים את ביה"ס העממי וביה"ס למסחר. משה היה בין מייסדי שבט הצופים "יודפת". שבט זה הוקם כדי לאפשר לילדים ולעובדים לקחת חלק בתנועת הצופים. הוא היה בין הקבוצה הראשונה שיצאה להכשרה בקיבוץ דגניה ואחר כך עברה לרחובות. שם הקבוצה הקימה גם את המפעל לייצור תחמושת עבור ה"הגנה"
כבר בהיותו בגיל 16, שימש כאתת במחצבת צובא שהייתה בהרי ירושלים, בכל לילה עלה למגדל ושם היה מקשר בין ירושלים לקריית ענבים. הוא שימש גם בתפקידים אחרים ב"הגנה". למעשה, כל דרכו בחיים הייתה לעשות למען ה"מדינה שבדרך"
במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי לחיל הנדסה, ונשלח לחזית באיטליה למשך 4 שנים. ביום שהיה אמור להשתחרר ולחזור לארץ, משה נתבקש להתנדב להביא עולים ניצולי שואה. הוא המשיך ללבוש מדי חייל ועסק בהברחת עולים
הוא היה בין מייסדי קיבוץ מעגן מיכאל ושימש בין השאר כגזבר ספינות הדייג של הקיבוץ. תפקיד קשה ומעייף משום שהוא נעשה לאחר 20 שעות על ים. בשנות החמישים - התגורר עם משפחתו בקריית גת, ובמסגרת עבודתו ב"עמידר" סייע רבות לקליטת עולים חדשים . משה אהב מאוד את הארץ והתעניין בכל הקשור בכך מבחינה היסטורית, ארכאולוגית, תנ"כית ודתית. אהבת הארץ בשילוב עם כשרונו לשפות הביאו אותו לעיסוק בהדרכת תיירים, שזרמה בדמו והוא ראה בכך את ייעודו בחיים. משה אהב מאוד לקרוא, היה סקרן מטבעו ורצה לדעת הכל ,כל רגע פנאי היה סיבה לקחת ספר, וללמוד. הוא גם אהב מאוד להעניק מהידע שלו לאחרים. בקרב משפחתו ומכריו הוא נחשב למעין "אנציקלופדיה מהלכת", כיוון שגילה בקיאות בכל נושא ועניין. בני משפחתו גאים על הזכות שניתנה להם לחיות אתו, ללמוד ממנו וליהנות מאהבתו לכל המשפחה

"יהי זכרו ברוך"

רשמה: אשתו זיוה גבעתי



חזרה

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה