קורות חיים
מרום צבי
ז"ל
צביקה נולד למשפחת מרמרוש ב-15.5.1930 בעיירה קוסוב בפולין, בה חי את שנות ילדותו וחלק מימי נעוריו ובה גם רכש את השכלתו הבסיסית. עם כיבוש המדינה בידי הנאצים נאלצו בני משפחת מרמרוש לחיות בגטו. למרבה מזלם ריחמה עליהם העוזרת הפולנייה שעבדה בביתם וכאשר נערכו ה"סלקציות" הידועות לשמצה, היא נטלה על עצמה סיכון רב בכך שהחביאה אותם במרתף ביתם, ודאגה לכל מחסורם. תוך מתן שוחד רב וסיכון חיים בשנת 1942 הצליחה המשפחה לגנוב את הגבול לרומניה,שם הצליחו לחיות כשנתיים. בשנת 1944 ניצלה משפחת מרמרוש הזדמנות שנקרתה לפניה והיא עלתה ארצה.
לאחר הגיעם שהו בני המשפחה אצל הדוד אברהם מרמרוש בירושלים, שהיה אחד ממורי הדרך הראשונים בארץ ולאחר מכן עברו לגור במושב אביחיל. בהמשך הצטרף צביקה לחברת הנוער במשק הפועלות בחדרה שם חי ולמד כשנה. בשנים 45-48 למד בבית הספר המקצועי טיץ בקיבוץ יגור,במגמת מסגרות שם גם התגייס ופעל במסגרת הפלמ"ח. ב-1948הועבר לשרת במפקדת חיל האוויר עד לשחרורו ב-1950 בדרגת סמל.
בשנת 1951 הצטרף לקואופרטיב אגד, נתגלה להיות בעל כישורי ניהול ונתמנה לתפקיד סדרן עבודה. בשנת 1960 עבר קורס מורי דרך ולאחר מכן השלים גם קורס של סוכני נסיעות מומחים. בשנת 1964 נשא לאישה את עליזה ולזוג נולדו בן ובת. בקיאותו באנגלית בגרמנית אפשרו לו לעסוק בהדרכת תיירים מארה"ב ומאירופה, נוסף על עבודתו עם מטיילים מקומיים. התמחויותיו בענף התיירות לא נעלמו מעיני מנהלי אגד והוצע לו לעבור לתפקידי ניהול באגף. בנוסף לעיסוקיו בהדרכת טיולים וניהול הוא לימד בבית הספר הממשלתי לתיירות את מקצוע התיירות הנכנסת.
לאחר שיצא לגמלה מאגד הקים את חברת התיירות "מליה" וניהל אותה לאורך עשר שנים בכישרון במסירות ובהצלחה שאפיינו אותו בכל תפקידיו. גם בעת שעסק בתחביבו גינון, עשה זאת במלוא השקידה והרצינות. צביקה נהנה מהערכה רבה מצד מכריו, חבריו ועובדיו בענף התיירות, כמו גם מצד מנהלי ועובדי משרד התיירות הממשלתי
למרבה הצער לקה צביקה במחלת הפרקינסון ממנה סבל כשבע-עשר שנים
צביקה הלך לעולמו ב-9 בינואר 2005
"יהי זכרו ברוך"
רשמה: רעייתו עליזה. |
|
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה