אתר זה מוקדש להנצחת זכרם של מורי דרך בישראל שהלכו לעולמם רבים מהם עמדו על ערש הולדתה של המדינה, עמלו בבניינה וראו במקצועם שליחות לאומית הם הצליחו לטעת בלבם של מיליוני מטיילים ואורחים רגשי אהבה והבנה לעם ולמדינה

"יזרח אורם באור החיים"

יום שבת, 23 באפריל 2016

Shpivack Shimon שפיבק שמעון




Shpivack Shimon  שפיבק שמעון

1927-1999

קורות חיים

שמעון שפיבק

ז"ל

שמעון היה, אדם בעל אישיות מדהימה. שרד את תופת השואה, ועם מדינתו הגיע אל התקומה. נלחם בכל מלחמות המדינה - בחזית הראשונה, קרבות הוא ניצח וערים הוא בנה. אדם בנוי ללא חת, תמיד במרכז העניינים, מעניק את ערכיו לדורות של בנים. איש אשכולות, שהרעיף את מרצו וידיעותיו. בזכותו, כל תייר שהדריך את הארץ אהב. הקים משפחה, אשר המשיכה את דרכו - הצלחת ילדיו מדגישה את ערכו.
מחלת הסרטן, ניסתה להכריע אותו לראשונה, אך במשך שמונה שנים הייתה ידו על העליונה. לצערנו הרב, המחלה לא ויתרה, ולנו, לא נותר אלא להנציח את זכרו בשירה .

"יהי זכרו ברוך"

כתבו: קובי, מירב וחני, ילדיו של שמעון שפיבק



חזרה

Saskin Roni שסקין רוני




Saskin Roni  שסקין רוני

1930-1997

קורות חיים

שסקין רוני

ז"ל

רוני נולד בשנת 1930 שנים רבות גר בתל אביב. עבר קורס מורי דרך והחל לעבוד בהדרכה, הוא עבד בעיקר עם קבוצות ישראליות - תיירות פנים.
כשירדה המשלחת הארכאולוגית בראשותו של יגאל ידין לחפירות מקיפות במצדה בשנים 1963 - 1964 הצטרף אליהם רני והשתתף בחפירות.
לאחר גמר החפירות והשחזור, החליט רוני להשתקע בעיר החדשה שהוקמה היא ערד, והמשיך לעסוק בהדרכה באזור הדרום והנגב.
רוני התמחה במיוחד בהדרכה באור מצדה והיה המדריך המקומי המבוקש.
רוני הועסק גם ע"י משרד התיירות במיוחד להדרכת אח"מים.

"יהי זכרו ברוך"

רשם: מוסה אשד



חזרה

Schneider Azriel-Adi שניידר עזריאל עדי




Schneider Azriel-Adi  שניידר עזריאל עדי

1933-2002

קורות חיים

שניידר עזריאל

ז"ל

נולד בברלין בשנת 1933, עלה לארץ בשנת 1949.
סיים בית ספר תיכון והתגייס לצבא. לאחר השרות הצבאי היה לאזרח עובד צה"ל.
בשנת 1961 נישא. בשנת 1963 התחיל את דרכו כחבר אגד. בבוקר עבד כנהג, חרוץ ומסור ובערבים למד בקורס מורי דרך. כיוון שלא היה יליד הארץ, כל החומר שרכש בידיעת הארץ, היה לו חדש ולא מוכר. בשנת 1971 החל לעבוד כמורה דרך, בעיקר עם תיירים דוברי גרמנית, מגרמניה, שווייצריה ואוסטריה. במהרה הפך למורה דרך מקצועי מסור בכל ליבו מחד גיסא, לתיירים שהגיעו, בניסיון להיות קשוב אליהם לכל בעיה, קטנה כגדולה, מאידך גיסא לאהבת הארץ שהטמין בהם ולידע הרב שהפגין בהיסטוריה, גאוגרפיה, בטבע, ובארכאולוגיה
עדי אהב בכל מאודו את נופי ארץ ישראל ובמיוחד את נופי הנגב, והמדבר
עדי הצליח לטעת בלב התיירים שהיו עמו תחושת הזדהות עמוקה עם מדינת ישראל ורבים מהם חזרו בזכותו לארץ, פעמים נוספות ובחרו בו שוב להיות להם מדריך.
המקצוע מורה דרך התאים לו ברמ"ח אבריו. כיוון ששילב את אהבת האדם והמגע האנושי החם שלו, עם האהבה הגדולה שהייתה לו לארץ ישראל.
הלך מאתנו טרם עת.
הותיר אחריו אישה, שני ילדים וחמישה נכדים שבכולם נטע את מורשתו

"יהי זכרו ברוך"

רשמה מיכל שניידר מירב



חזרה

Shenhabi David שנהבי דוד




 
Shenhabi David  שנהבי דוד

1916-1997


קורות חיים

שנהבי דוד

ז"ל

דוד חבר "יתור" הקואופרטיב הראשון בארץ להסעת תיירים.
חניך בקורס מורי דרך ראשון שנוהל ע"י מר זאב וילנאי.
עבד שנים רבות כמנהל משלחות של U.J.A.

"יהי זכרו ברוך"

רשמו: שנהבי מרים, אבי וענת.



חזרה

Benkler Shmuel בנקלר שמואל




Benkler Shmuel  בנקלר שמואל

1929-1987

קורות חיים

שמואל בנקלר

ז"ל

שמוליק (מוליק בפי רעייתו דינה) נולד בשנת 1929 בתל-אביב ונמנה על בוגרי הגימנסיה העברית הרצליה. כבר בנעוריו גילה שמוליק נטייה לפעילות ציבורית והצטיין בפעילותו כמדריך בתנועת הנוער העובד, הוא פעל כאיש ש"י, שירות הידיעות של ההגנה, בפלוגה המיוחדת של חי"ש תל-אביב, ובתפקידים חשובים נוספים.
במלחמת העצמאות שרת בחטיבה 8 ונלחם כקצין בגדוד 89 בפיקודו של משה דיין. מלחמת ששת הימים מצאה אותו משרת כקצין מבצעים בחטיבת הראל בפיקודו של אורי בן-ארי. ובמלחמת יום הכיפורים הגיע עם יחידתו עד לתעלת סואץ.

בין לבין עשה שמוליק גם לביתו. בשנת 1951 הוא הצטרף ל"אגד", אך המרץ הרב שתסס בו והרצון לעשות ולפעול גם מעבר לשעות העבודה בנהגות, הביאוהו אל קורס מורי הדרך הראשון שפעל ב"אגד", אותו סיים בהצלחה בשנת 1957.

תהילת צ.ה.ל במערכת "קדש" ב-1956 וחגיגות העשור למדינה ב-58, הביאו להתעוררות רבה בתנועת התיירות לישראל ושמוליק מצטרף לחוג מדריכי התיירים דוברי האנגלית
מסירותו למקצוע, שקידתו על קניית ידע, ידיעותיו הבולטות בנושאים שונים הקשורים לידיעת הארץ ויחסו החביב והלבבי אל התיירים שבהדרכתו, מתגלים על ידי מארגני המשלחות של המגבית המאוחדת, כולל המשלחות המיוחדות שנודעו כמשלחות ראש הממשלה, והוא זכה להוקרה רבה בתפקידו זה. לאחר שפרש לגמלאות, הוא המשיך לעבוד כמורה-דרך עצמאי, עם משלחות ה"מגבית" שהוסיפו לדרוש את שירותיו הטובים.
בשנת 1969 נתבקש שמוליק לצאת בשליחות ללונדון כנציג ארגון "מכבי" העולמי, בבריטניה וביבשת אירופה. הוא עשה את תפקידו באמונה ובחריצות עד תום שליחותו ב- 1972.
בשובו ארצה כיהן כמזכ"ל ארגון מכבי העולמי במשך שנתיים, אך אהבתו לטבע, לארץ ולהדרכה, בה ראה שליחות לאומית, גרמה לו לשוב ולהתמסר למקצועו כמורה-דרך.
רבים מבין המטיילים שבהדרכתו, בהם מראשי המגבית וממנהיגי יהדות ארה"ב ואירופה, הוקירו מאוד את יכולתו ואת ידיעותיו הרבות ולא חדלו מלהרעיף עליו שבחים. בין השאר מצא שמוליק גם זמן ואפשרות להקנות מאוצר ידיעותיו לחניכי בתי הספר לתיירות במגמת הדרכת טיולים ורבים מהם זוכרים אותו בחיבה ובהוקרה.
בעשור האחרון לחייו מצא שמוליק כר חדש לביטוי כישרונותיו ומרצו. הוא החל להתמסר לאמנות הציור אף שמעולם לא למד ציור. הוא צייר להנאתו ולהנאת בני משפחתו, קרוביו וידידיו, גם כשרון זה זכה להכרה רחבה, הוא הציג בהצלחה ארבע תערוכות מיצירותיו. שלוש בארץ ואחת בוושינגטון.

שמוליק הלך לעולמו ב-28 ליולי 1987 והוא במיטב ימיו ושנותיו

זכרו שמור עמנו לעד

"יהי זכרו ברוך"

נמסר על ידי הרעייה, דינה

הוסיף פרטים מתוך היכרות אישית וחברית, איזה גורן



חזרה

Shechter Michael שכטר מיכאל




Shechter Michael  שכטר מיכאל

1936-2000

קורות חיים

שכטר מיכאל

ז"ל

מיקי סיים קורס מדריכים ב - 1973, היה אהוב על הכל, ורווחת התיירים הייתה תמיד בראשו ונראה היה ככל יכול. אהב את העבודה כמו את חייו,
היה איש מיוחד, מלא מרץ והותיר אחריו הרבה אהבה למולדת.
דרכו היא מאז ומעולם-דרך ארץ .

מיכאל נפטר ב- 28 בנובמבר 2000

"יהי זכרו ברוך"

רשמה: אשתו, שכטר פורה



חזרה

Anitay Schtinrat Yacob עניתי שטיינרט יעקב




Anitay Schtinrat Yacob  עניתי שטיינרט יעקב

1921-1988


קורות חיים


עניתי שטיינרט

ז"ל

יעקב נולד בגרמניה. כנער עלה לארץ ישראל עם משפחתו מברלין, באוקטובר 1935 והתגורר בנווה שאנן בחיפה. התחנך במשמר העמק, התגייס לנוטרות, אח"כ לפלמ"ח ולאחר הקמת צה"ל היה קמב"ץ בגדוד עודד במילואים. ייסד את קיבוץ להבות הבשן בגליל העליון. כחבר בגרעין המייסדים התחתן והקים משפחה עם רות פומרנץ . ביחד עזבו את הקיבוץ בשנת 1955 לחוות הזרע, יבור שבגוש שגב. בשנת 1957 עברה המשפחה לאגודה החקלאית שיתופית שבי ציון שבגליל המערבי, באמצע שנות ה - 60 למד והוסמך כמורה דרך ע"י משרד התיירות בשפות: עברית , גרמנית ואנגלית. ראה ייעוד ושליחות בהקניית אהבת הארץ ואנשיה וידיעתה לתושבי הגליל המערבי ולתיירים מגרמניה. במקצועו מצא את טעם הלימוד והשמחה בחייו עד יומו האחרון. שבילי ארץ ישראל מסומנים היו על כפות ידיו וחרוטים על לוח ליבו הטוב
אבא נשמתך צרורה בצרור החיים.

נפטר ונקבר בשבי ציון ב- 28/8/1988
"יהי זכרו ברוך"

רשמה שרי גרבלי (עניתי) באר שבע - יולי 2002

לזכרו של יעקב. הכירנו את יעקב בתפקידו כמורה דרך לפני מעל שלושים שנה כשהגענו עם קבוצת תיירים מגרמניה לארץ. מיד הוקסמנו ממנו ולא רק אנחנו, אלא כל הקבוצה, מעצמתו של יעקב מהתלהבותו ואהבתו כלפי ארץ ישראל. יעקב לימד אותנו שירים ישראלים כמו הבאנו שלום עליכם, הוא דאג לנו ותמיד היה פנוי לכל בקשה. בשבילנו היה התגלמותו של ישראלי גאה, שגם מוכן לכל ויכוח עם ראייה רחבה. כשהקבוצה התארגנה אחרי שנה שוב לבקר בארץ, היה לכולם ברור שאנחנו שוב רוצים את ההדרכה של יעקב. לנו אישית הוא נעשה לחבר. התיידדנו והתקבלנו לתוך משפחתו כשהמשכנו בשנים הבאות לבקר בארץ בהחלטה של בעלי ושלי להתגייר ולעלות לישראל, תמך יעקב ועזר לנו להתגבר על הרבה מכשולים.

"יהי זכרו ברוך" .

כתבה: אביבה ידיד נווה



חזרה